עריקות מהצבא היא עבירה חמורה מבחינת הדין הצבאי, אם כי ישנם מקרים רבים שבהם חיילים בוחרים לנטוש את שירותם הצבאי מסיבות קבילות. במאמר זה נסביר לעומק את המשמעויות של עריקה מהצבא, דרכי הטיפול של הצבא בעריקים, ההשלכות האפשריות של הרשעה בעבירה זו, חשיבות הייצוג המשפטי לעריקים וכן באלטרנטיבות העומדות בפני מי ששוקל לערוק.
מהי עריקות מהצבא?
כאשר מדברים על עריקות מהצבא, הכוונה היא להיעדרות של חייל משירותו הצבאי ללא אישור וללא סיבה מוצדקת. זה יכול לכלול מצבים כמו אי-התייצבות לשירות החובה, עזיבת הבסיס ללא רשות, היעדרות ממילואים וכדומה. חשוב להדגיש שהמונח "עריקות" מתייחס לכל מצב של היעדרות בלתי מורשית, ללא תלות בנסיבות או במניעים של החייל.
לקריאה נוספת על ההבדלים בין נפקדות, עריקות והשתמטות >>>
מהם הגורמים העיקריים שדוחפים חיילים לערוק מהצבא?
הרקע לעריקות יכול להיות מגוון. פעמים רבות מדובר בקשיים רגשיים ונפשיים שמתעוררים במהלך השירות, כמו בעיות ביחסים עם מפקדים וחיילים אחרים, געגועים קשים הביתה, אי יכולת להסתגל למסגרת הצבאית ועוד. גם קשיים כלכליים עלולים להוביל חיילים להעדיף עבודה אזרחית על פני השירות הצבאי.
חיילים אחרים עשויים לערוק מסיבות אידיאולוגיות, כמו התנגדות לשירות צבאי בכלל או קונפליקט בין הערכים האישיים שלהם לדרישות התפקיד. גם מצבים משפחתיים מורכבים, אילוצים דתיים או סתם חוסר מוטיבציה ורצון להימנע מהאחריות הכרוכה בשירות, יכולים להביא חיילים לערוק.
קטגוריות שונות של עריקות מהצבא
בישראל, בה קיימת חובת גיוס, כמעט כל צעיר וצעירה מקבלים החל מגיל 16 צו התייצבות ראשון למיון ולבדיקות לקראת השירות הצבאי. בסופו של תהליך הם יקבלו גם צו גיוס סופי עם שיבוץ ליחידה. אי התייצבות לאחד הצווים הללו מהווה למעשה השתמטות משירות. אולם אלו שכלל אינם מתייצבים ליום הגיוס, ונמלטים מתהליך הגיוס כולו, מכונים עריקי בקו"ם.
את אלו שמתחילים את הטירונות ומשובצים ליחידה, אך נעלמים במהלך השירות, מגדירים כ"נפקדים" או כ"עריקי יחידה", כתלות במשך היעדרותם. מנגד, מי שלא מתייצב לשירות מילואים ייחשב כ"עריק מילואים".
המדיניות והפרוצדורה של צה"ל לטיפול בכל אחד מסוגי העריקות הללו שונה במקצת.
עריקים לתקופות ממושכות יותר יעברו בסופו של דבר לטיפול הפרקליטות הצבאית והשיפוט שלהם יתבצע בבית דין צבאי. לעומת זאת, עריקויות קצרות יותר לרוב יטופלו במסגרת היחידה עצמה בהליך משמעתי פנימי.
כיצד הצבא מטפל בעריקים?
נשאלת השאלה: מה קורה ברגע שחייל מוגדר כעריק על ידי הצבא? ובכן, כעבור 21 יום של היעדרות, החייל הנעדר יוגדר רשמית כעריק ויעבור לאחריותו של מדור עריקים ביחידת "מיטב", האחראית על תהליכי המיון והשיבוץ בצה"ל. בשלב זה יינקטו צעדים לאיתורו ומעצרו של החייל, תוך מעורבות של המשטרה הצבאית.
בין היתר, העריק "יהנה" ממעקב אחר חשבונות הבנק שלו, חיטוטים ברשתות החברתיות, ואף מביקורי פתע של המשטרה הצבאית בביתו. במקביל, גם משטרת ישראל תיכנס לתמונה ותנפיק נגדו צווי מעצר ועיכוב יציאה מהארץ.
כל זה עלול להוביל בסופו של דבר להגשת כתב אישום כנגד העריק, על בסיס סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי. במקרים נדירים, ובהתאם לשיקול דעת הפרקליט הצבאי, הצבא ימנע מהגשת כתב אישום ויסתפק בהליך משמעתי, אך ברוב המקרים העריק יעמוד למשפט בפני שופטים צבאיים.
עונשים והשלכות אפשריות של עריקות מהצבא בטווח המיידי
אין ספק שעריקות מהצבא היא עבירה חמורה, והמערכת הצבאית לא נוטה להקל ראש במקרים כאלה. במשפט צבאי, עריק עלול למצוא את עצמו מול עונשי מאסר כבדים, שיכולים להגיע עד ל-15 שנה. ככל שמשך העריקות והיעדרות החייל ארוך יותר, כך העונשים צפויים להחמיר.
יתרה מכך, במקרים של היעדרות ממושכת, העריק עלול לקבל בנוסף לעונש גם רישום פלילי. האפשרויות של אדם עם עבר פלילי להשתלב בהצלחה בשוק העבודה האזרחי ירודות בהרבה, והדבר ילווה אותו שנים רבות קדימה.
על ההשלכות של עריקות מהצבא בטווח הארוך
ההשלכות העתידיות של רישום פלילי על רקע עריקות יכולות להיות הרסניות. מעבר לקשיים בחיפוש עבודה, זה עלול לפגוע ביכולת לקבל אישורים ביטחוניים ותעודות יושר, לנסוע לחו"ל ולהשיג ויזות. לא בכדי, רישום שכזה נשאר בתוקף לא פחות מ-17 שנים.
מעט מהחיילים שבורחים מהשירות מבינים את המשמעות המלאה של צעד כזה, ואת המחיר שהוא עלול לגבות בהמשך חייהם האזרחיים. למרבה הצער, במקרים רבים מדובר בצעירים לחוצים שבשלב מסוים לא ראו מוצא אחר, אך הם חותמים על עתיד בעייתי מאוד בשביל רגעים קצרים של חופש נטול דאגות.
עם זאת, חשוב לציין שישנם מצבים קיצוניים בהם עריקות מהצבא יכולה להיות בגדר הכרח. למשל כאשר חייל חווה סבל קיצוני והתעללות ביחידה, או שיש לו בעיות נפשיות ומשפחתיות כבדות שלא מאפשרות את המשך השירות. במקרים כאלה הבריחה היא לעיתים הפתרון היחיד שהחייל מצליח לראות, אם כי לא בהכרח המיטבי.
למרות הקושי – יש עוד דרכים מלבד עריקות מהצבא
ברוב המקרים, לחייל שחש כי אין לו ברירה אלא לערוק מהשירות, עומדות למעשה אפשרויות טובות ולגיטימיות יותר. צה"ל מפעיל מספר גורמים שתפקידם לתת מענה לבעיות של חיילים ולקדם רווחת הפרט.
אחד הגופים המרכזיים לטיפול בתלונות של חיילים הוא נציבות קבילות החיילים. פנייה לנציבות יכולה להוביל לתיקון מהיר של מצבים בעייתיים. כך למשל, אם חייל בודד אינו מקבל את הזכויות המגיעות לו, התערבות הנציב עשויה לשנות את התמונה ולהבטיח שתנאי השירות שלו ישתפרו ושיקבל את התמיכה הדרושה. גם במקרה של פגיעה נפשית או פיזית מצד מפקדים או חיילים אחרים, הגשת תלונה לנציבות קבילות חיילים ולמצ"ח חיונית.
ערוץ חשוב נוסף העומד לרשות כל חייל הוא קצין פניות הציבור, שמהווה כתובת מרכזית לפניות בנושאים שונים ויכול להפנות לגורמי הסיוע המתאימים בכל מצב נתון.
מה עושה מי שכבר עומד לדין באשמת עריקות?
המהלך החשוב ביותר במצב כזה הוא להשיג ייצוג משפטי מתאים על ידי עורך דין צבאי מנוסה.
לעו"ד צבאי, יש את הידע והמומחיות להתמודד עם המערכת המשפטית הצבאית בצורה האפקטיבית ביותר עבור החייל. הוא יוכל לבחון לעומק את נסיבות המקרה, להציג טיעונים משכנעים להגנת החייל ולהציע חלופות טיפוליות שיכולות לשפר משמעותית את התוצאה הסופית מבחינת העונש והרישום הפלילי.
כמו כן, עו"ד צבאי הבקיא בתחום עריקות מהצבא, יכול לסייע בקידום בקשות פטור משירות במקביל, במידה ומדובר בעריק בגלל בעיות בריאותיות, נפשיות או סיבות אחרות שיכולות להצדיק שחרור.
זה עדיף פי כמה מהישארות במצב של עריקות מתמשכת, שרק תגדיל את הסיכון למאסר ממושך ולהרס עתידו האזרחי של החייל.
לסיכום
עריקות מהצבא היא נושא רציני וכבד משקל, עם השלכות מרחיקות לכת עבור כל מי שנחשד או נאשם בעבירה זו. לפיכך, במקרים של קשיים ובעיות בשירות יש לפנות קודם כל לערוצי הסיוע והתמיכה הרלוונטיים. אך אם העריקה כבר התבצעה – הדבר החשוב ביותר הוא להתייעץ בהקדם האפשרי עם עו"ד צבאי טוב, שידע איך להגן על זכויות החייל ולהוביל לתוצאה החיובית ביותר בנסיבות העניין.
אם אתם או יקיריכם נתקלתם בסוגייה של עריקות מהצבא, אל תהססו לפנות אל "המפקדה" – לסיוע משפטי שיגן על האינטרסים שלכם בטווח המיידי והארוך כאחד.
אל תישארו לבד במערכה הזו – המפקדה כאן עבורכם.
